בן דבורה ויצחק. נולד בשנת 1901 בטולצ'ה שברומניה. ב-1909 עלה לארץ-ישראל עם הוריו והמשפחה התיישבה בבית-גן שליד יבנאל, בגליל התחתון. לימים החל אריה ללמוד ולעבוד בפתח-תקווה. במאורעות הדמים של שנת 1921 נפצע ברגלו בהגנה על המושבה. ב-1929 עבר להתגורר עם הוריו בכפר סבא. הוא התפרנס בעבודתו כנהג והיה חבר בקואופרטיב "אגד". בכ"ב באדר א' ת"ש (2.3.1940) יצא בשליחות בית מסחר מתל אביב לעקבה לשם הבאת דגים. בראס-א-נקב, כ75- ק"מ דרומית מבאר-שבע התנפלו שלושה שודדים מזויינים על הרכב שבו נהג. השודדים נטלו, את הכסף שהיה ברכב ורצחו את אריה וגם דיג מטנטורה שהיה עמו ברכב. אריה הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר סבא. הניח הורים, אשה ושני בנים.